אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גזר דין בתיק ת"פ 9431-08

גזר דין בתיק ת"פ 9431-08

תאריך פרסום : 19/07/2011 | גרסת הדפסה

ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
9431-08
14/07/2011
בפני השופט:
אילתה זיסקינד

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד שחר מלול
הנתבע:
מחמוד עווד אללה
עו"ד אשרף חסן
גזר דין

         הרקע

1.      הנאשם הורשע על פי הודאתו ללא ניהול הוכחות, בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד, בכך שבערב יום העצמאות, 7.5.2008 סמוך לשעה 23:00 בכיכר ספרא בירושלים, הוא תקף שלא כדין את השוטר רונן מזרחי כשהוא ממלא תפקידו כחוק. הנאשם ביקש להיכנס למתחם כיכר ספרא, השוטר מזרחי ביקש לבצע עליו חיפוש והובילו הצידה על מנת לבצע את החיפוש, אך הנאשם החל להגיב באלימות, בסרבו לבקשת השוטר, תוך הנפת ידיים  והשתוללות. כתוצאה מכך נאלץ השוטר להובילו הצידה בשל השתוללותו, ולזמן לעזרה כוחות שיטור, לאחר שהשוטר בעזרת שוטר נוסף לא הצליחו להשתלט עליו. כתוצאה מהנפות ידיו של הנאשם והניסיון להשתלט עליו, הכה הנאשם בצווארו ובפניו של השוטר מזרחי, שנגרם לו פצע באפו ומשקפיו נשברו.

טיעוני המאשימה לעונש

2.      מדובר בחגיגות ערב יום העצמאות בכיכר ספרא, כשהשוטרים מילאו תפקידם כדין, אך הנאשם סירב לאפשר להם לערוך עליו  חיפוש בהתאם לנהלים. הנאשם גם ניהל הוכחות מייגעות, ולאור גילו בעת ביצוע העבירה, הוא נשלח לשירות המבחן, והתסקיר שהוגש מצביע על קשייו בדחיית סיפוקים, בהתמודדות עם קשיים, ושבעת לחץ לנאשם יש נטיה להתנהג באופן אימפולסיבי ובלתי שקול. כך מתאר אותו גם אביו. בתסקיר הנאשם לקח על עצמו אחריות חלקית בלבד, למרות שממכלול האמור שם עולה כי הוא לא לקח כלל אחריות.

3.      בנסיבות אלה טוענת המאשימה כי המלצת שירות המבחן לבטל את הרשעת הנאשם, אינה הולמת, לא רק משום שהוא ניהל הוכחות מייגעות, אלא גם לאור הלכת כתב, המחייבת לבחון את חומרת העבירה מול הפגיעה הנגרמת כתוצאה מאי ההרשעה. מדובר בעבירה חמורה, הפוגעת בשוטרים, ומשכך בשלטון ונציגיו, ומבטאת התנהגות פלילית חמורה ושלוחת רסן, תוך התעלמות מנורמות התנהגות שיש להקפיד עליהן. הנאשם לא חס על עבודת השוטר והעומס המוטל עליו, הוא מנע מהשוטר את ביצוע עבודתו בשמירה על ביטחונם של הנוכחים בחגיגות יום העצמאות, ובהתחשב בחומרת העבירה, נסיבותיה, תוך ניהול הוכחות מייגעות, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם, עותרת המאשימה כי בית המשפט יגזור על הנאשם מאסר קצר בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

טיעוני הנאשם לעונש

4.      מדובר באירוע משנת 2008, לנאשם אין כל עבר פלילי, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים גם לאחר האירוע, והתקיפה לא בוצעה באופן יזום מצד הנאשם, אלא מתוקף הנסיבות בהן נמנע ממנו  להיכנס למתחם כיכר ספרא כדי לבצע עבודות שונות, כשתוך כדי הנפת ידיו בוויכוח עם השוטר, השוטר נפגע בלא כוונה מצד הנאשם. הנאשם ובני משפחתו מנהלים אורח חיים תקין ללא קושי תפקודי, אביו עובד ברשות השידור מזה 25 שנה ודאג לחינוך ילדיו. 

5.      הנאשם ביטא בפני שירות המבחן צער וחרטה, הוא עובד כפועל בחברת חשמל, בכוונתו להתקדם ואולי להוציא רישיון בתחום, אך הרשעתו עלולה לפגוע בכך ובסיכויי התקדמותו בשוק העבודה. 

         בנסיבות אלה עותר הנאשם כי בית המשפט יאמץ את המלצת שירות המבחן ולפיכך יבטל את הרשעת הנאשם ויטיל עליו 120 שעות של"צ, או לחלופין יגדיל את היקף שעות השל"צ במקביל לביטול ההרשעה.

         דיון

6.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובמכלול איזון השיקולים, סבורני כי יש להותיר את הרשעת הנאשם על כנה. 

ראשית - הנאשם אכן ניהל הוכחות מייגעות ביותר, תוך שהביא מטעמו שורת עדי הגנה שבעדויותיהם נמצאו סתירות רבות, כמו גם בעדות הנאשם, שלא נמצאה אמינה ונסתרה על ידי עדויות אחרות, כשהנאשם לאורך כל הדרך כפר במיוחס לו. לפיכך לא ראוי לזקוף בענין זה הקלה בעונש לזכותו.

שנית - לא ניתן לומר כי הנאשם לא יזם את העבירה, שכן הוא אשר החל להשתולל, להניף ידיים ולהכות בשוטרים, והמשיך בכך עד כדי כך שהשוטרים שהוזעקו לא הצליחו להשתלט עליו, אלא נאלצו להזמין תגבורת, לאור התנגדותו וסירובו להישמע להוראות השוטרים. לפיכך אין בסיס לטענת הנאשם כי לא יזם את האירוע והוא אינו יכול להשתחרר מאחריותו לאירוע בטענת סרק כי אין מדובר באירוע יזום. היה ביכולתו לאפשר לשוטר לערוך עליו את החיפוש ולסיים את הנדרש בדרך מכובדת ומכבדת, אך הוא שיזם את התנגדותו באלימות, והוא שאחראי לאירוע ולתוצאתו. 

         שלישית - מהתסקיר עולה כי הנאשם לקח אחריות חלקית לביצוע העבירות (ראה ע' 2 פסקה לפני הסוף),  בעוד שבפועל עולה ממנו כי לא לקח על עצמו כל אחריות, לאור עמדתו אצל שירות המבחן הייתה לו זכות להיכנס למקום, והוא שחווה את דרישת השוטרים כלפיו כזלזול, פגיעה אישית בכבודו העצמי, שהביאו להתנהגותו האימפולסיבית ולביטוי כעסו. עמדה זו מלמדת בבירור על חוסר הפנמה מינימלית לחובתו כאזרח, ומנגד לחומרת מעשיו, אף אם הביע בסוף התסקיר צער וחרטה, שנראים תלושים לאור עמדתו.

         רביעית, התנהגות הנאשם, לא רק שמלמדת על תגובה אימפולסיבית בלתי שקולה ולא מידתית, אלא על זלזולו החמור בעבודת השוטרים, כשכל מבוקשו של השוטר היה לערוך עליו חיפוש, כחלק מתפקידו בשמירת הסדר הציבורי באירוע רב משתתפים של ערב יום העצמאות, חיפוש שהיה מסתיים בתוך דקות ספורות ואף פחות מכך, אילו היה הנאשם מאפשרו.  אולם, הנאשם יצא תיגר על השוטר, ובעזות מצח החל להשתולל תוך הנפת ידיים, שלמעשה התסיסה את האווירה והסובבים במקום, גרמה לעומס  בלתי מידתי על שוטרים, שבמקום לעסוק בשמירה על הסדר הציבורי, נאלצו להתפנות כדי להשתלט על הנאשם המשתולל, שהניף ידיו  לכל עבר באופן בלתי מרוסן. מאחר ושני שוטרים לא הצליחו להשתלט עליו, הם נאלצו להזעיק כוחות שיטור נוספים למקום כדי להשתלט עליו. בנסיבות אלה  התנהגות הנאשם היתה יזומה, פעילה ונמרצת בהנפות ידיו וההשתוללות במקום, ללא כל הצדקה, באירוע של יום העצמאות, שחשיבות שמירת הסדר הציבורי בו,  הייתה אינטרס ציבורי מובהק וחיוני. התנהגות הנאשם מלמדת על זלזול חמור ופגיעה קשה בעבודת השוטרים המייגעת והקשה, המחייבת הגנה על השוטרים וכפועל יוצא על האינטרס הציבורי הכללי ועל ציבור המשתתפים במקום.

         חמישית, אמנם לנאשם אין עבר פלילי, ולא נפתחו לו תיקים נוספים מאז האירוע, אולם אין להקל ראש בחומרת מעשיו מחד, ומנגד בחשיבות ההגנה על השוטרים ועל יכולת תפקודם ועל  כבודם, המייצג את כבוד  החברה והציבור. הזלזול במפגיע בעבודת השוטר לא רק שהוא פוגע במעמדו, אלא גם ביכולתו לאכוף את החוק, ובסופו של דבר בחברה ובכל אחת מיחידה, לפיכך הנסיבות האישיות והעדר עבר פלילי אינם השיקול הבלבדי או המכריע, בבוא בית המשפט לבחון את שאלת ההרשעה, סבורני ששאלת הרשעת הנאשם מבטאת את המסר הערכי והחברתי של בית המשפט ושל החברה כלפי עבודתם של העוסקים באכיפת החוק והשמירה על הסדר הציבורי.

         שישית, בנסיבות אלה סבורני כי הטענה שההרשעה עלולה לפגוע בסיכויי התקדמותו של הנאשם הינה טענה כללית, וככזו נכונה לגבי כל מי שמורשע בדין. בענייננו הנאשם לא הוכיח כל סיבה מיוחדת או חריגה, המצדיקה את ביטול ההרשעה לרבות העובדה כי תיפגע תעסוקתו. סבורני כי בנסיבות המקרה, באיזון המתחייב בין השיקול האישי של הנאשם לבין האינטרס הציבורי והערך המוגן בביצוע העבירה, גובר האינטרס הציבורי על שיקוליו האישיים של הנאשם, גם אם מדובר בעבירה ראשונה, שכן התרשמתי כי הנאשם לא הפנים את חומרת העבירה, בעצם ניהול ההוכחות המייגעות ובהעדר לקיחת אחריות, כעולה מהתסקיר, ובנסיבות המקרה מתחייבת הרשעתו גם לעניין העונש הראוי.

         אשר על כן אין מקום לבטל את הרשעת הנאשם.

7.      בהתחשב בכל האמור לעיל, ובצורך להרתיע משמעותית מפני ביצוע העבירה, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ